כינוס המחקר הראשון בשיקום בבריאות הנפש בשיתוף מכון המחקר למקצועות הבריאות והרפואה ובית הספר הארצי להכשרה בשיקום, שילוב והחלמה בבריאות הנפש,

Transcript

1 כינוס המחקר הראשון בשיקום בבריאות הנפש בשיתוף מכון המחקר למקצועות הבריאות והרפואה ובית הספר הארצי להכשרה בשיקום, שילוב והחלמה בבריאות הנפש, הקריה האקדמית אונו ומשרד הבריאות 12 אוקטובר 1122, כ"ז תשרי, תשע"ה תקצירי ההרצאות מבוא מזה למעלה מעשור, מאז חוקק חוק שיקום נכי הנפש בקהילה התש"ס, בהקמה ובפיתוח של מגוון שירותים בתחום השיקום בבריאות הנפש. 0222, אנו עוסקים העשייה השיקומית הקדימה את המחקר וברבות השנים אוניברסיטאות חיפה, תל אביב, בר אילן, ירושלים ובאר שבע הצטרפו לעשייה מבורכת זו של השיקום בבריאות הנפש בהכשרה ובמחקר המלווה את פיתוח השירותים השיקומיים ואת ההתערבויות השיקומיות מקדמות ההחלמה. כיום אנו עדים לקשר המבורך שבין עבודת השדה לבין המחקר האקדמי. קשר זה הולך ומתהדק ותורם רבות לשיפור האיכות המקצועית של שרותי השיקום ולפיתוח הידע המדעי והמעשי בתחום. כינוס חלוצי וראשון זה אשר ישמש במה להצגת מחקרים בתחום השיקום בבריאות הנפש, זימן את כל העוסקים במלאכה, החוקרים המנוסים והצעירים כאחד, יחד עם השירותים השותפים, הצרכנים והמשפחות לקחת בו חלק, ולחלוק ידע בתחום. כולנו תקווה כי כינוס זה, אשר מתקיים בשיתוף פעולה עם מכון המחקר למקצועות הבריאות והרפואה בקריה האקדמית אונו, ישמש מנוף לפרסום והגשת הצעות מחקר למימון, להמשך והעמקת המחקר בתחום. פרופ' נעמי כץ, ראש מכון המחקר למקצועות הבריאות והרפואה, הקריה האקדמית אונו ד"ר נעמי הדס לידור, מנהלת בית הספר הארצי לשיקום שילוב והחלמה, הקריה האקדמית אונו ד"ר ורד בלוש-קליינמן, מנהלת תחום בכיר הכשרה, הדרכה והטמעת מודלים, האגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות

2 הרצאה מרכזית: כיצד תרם המחקר לקידום השיקום והחלמה בבריאות הנפש: סקירת מחקרים פורצי דרך שאתגרו הנחות מוטעות פרופ' דיויד רועה, החוג לבריאות נפש קהילתית, הפקולטה למדעי הרווחה ובריאות, אונ' חיפה הבנתנו את המחלות הפסיכיאטריות והאנשים המתמודדים עימן, האפשרויות העומדות בפניהם, רצונותיהם והדרכים לממשן, השתנו באופן דרמטי לאורך השנים. במהלך השנים היה למחקר בתחום זה תפקיד חשוב באתגור הנחות מוטעות שקיבעו את החשיבה והפרקטיקה. חופש אקדמי ועידוד חשיבה ביקורתית, בשילוב עם יכולות ואמצעים, מהווים סביבה מאפשרת לעריכת מחקרים אשר עשויים לסלול את הדרך לשינוי מחשבתי. ההיסטוריה עשירה בדוגמאות של הוגים אשר העזו לאתגר ולבחון את מה שנתפס כמובן מאליו. ארכימדס, גלילאו, ניוטון, איינשטיין וחנה ארנדט הינם שמות מוכרים, וארוכה הרשימה. נדיר שמחקר יחידי משנה מציאות, אך ניתוח כיווני מחקר חדישים מאפשר לאתר מחקרים פורצי דרך ששימשו בהתוויות כיוון ועידוד מחקרים נוספים עד ליצירת כמות נכבדה של ממצאים, המובילים את ההבנה ותפיסה של סוגיה בכיוונים חדשניים, מוכחי ראיות. בהרצאה הנוכחית אסקור בקצרה כמה דוגמאות בולטות של מחקרים בתחום השיקום והחלמה בבריאות הנפש, מהיובל האחרון, שתרמו משמעותית לשינוי התפישה של מחלות נפשיות קשות ושל האנשים המתמודדים עימן, מהתפיסה של "דמנציה פרקוקס" praecox( (Dementia של אמיל קרפלין, שראתה במחלה הידרדרות בלתי נמנעת ועד להתפתחות מושג ההחלמה,)Recovery( המדגיש את תהליך בניית חיים בעלי משמעות אישית בקהילה.

3 01:01-00:11 מושב א': התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה בראי המחקר אימון בקוגניציה ובאינטראקציה חברתית: ממצאים ראשוניים ממחקר מבוקר שנערך בשירותי שיקום בקהילה ד"ר אילנית חסון-אוחיון, המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן, ישראל. גב' ורד שפיר- קיסר, אחראית ארצית תחום חונכות והשכלה משרד הבריאות, שיקום בבריאות הנפש ד"ר מיכל משיח-אייזנברג, החוג לבריאות נפש קהילתית, אוניברסיטת חיפה, ישראל ד"ר מורן אבידן, המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן, ישראל פרופ' דיויד ל. רוברטס, המחלקה לפסיכיאטריה, אוניברסיטת טקסס, ארה"ב פרופ' דיויד רועה, החוג לבריאות נפש קהילתית, אוניברסיטת חיפה, ישראל רקע ורציונל: התערבות של אימון בקוגניציה ובאינטראקציה חברתית משפר יכולות הקשורות בקוגניציה חברתית ובאינטראקציות בינאישיות בקרב אנשים המתמודדים עם מחלת נפש. המחקר הנוכחי בחן את יעילות ההתערבות SCIT;) Social Cognition and Interaction Training )Roberts et al, in press במסגרות שיקומיות בקהילה. שיטה: משתתפי המחקר )55=N( הצורכים שירותי שיקום בקהילה מסוג חונכות לקחו חלק במחקר. המשתתפים נחלקו באופן אקראי לקבוצת ביקורת )21=N( בה ניתן שירות חונכות כבשגרה )במסגרת סל שיקום( ולקבוצת מחקר )34=N( בה ניתנה ההתערבות בנוסף על שירות החונכות. משתתפי שתי הקבוצות הוערכו פעמיים- עם תחילת ההתערבות ועם סיומה במדדים הבאים: תפישת רגש Faux-pas(,)FEIT; Kerr and Neale, 1993), (Theory of Mind (Stone et al, 1998; הטיות ייחוס AIHQ( )Combs et al, 2007; ותפקוד חברתי 1990( al,.)sfs; Birchwood et ממצאים: ניתוחי מדידות חוזרות במודלים מורכבים מצאו שיפור לאורך זמן בקבוצת ההתערבות בהשוואה לקבוצת הביקורת במשתנים 0.037=p )Theory of Mind ;4.6=F) ומעורבות חברתית p=p.000( ;28.9=F(. אף על פי שתפישת רגש השתפרה באופן מובהק בקבוצת ההתערבות )0.031=p ;4.9=F(, לא התקבל אפקט אינטראקציה מובהק של זמן*קבוצה. דיון ומסקנות: המחקר הנוכחי מספק הוכחות ראשוניות ליעילות ההתערבות הניתנת בנוסף לשירות חונכות בשיפור קוגניציה חברתית ותפקוד בקרב אנשים המתמודדים עם מחלות נפש קשות בקהילה. השלכות המחקר מבחינה קלינית/מעשית: מחקר זה מוסיף על מחקרים קודמים שבחנו את ההתערבות של אימון בקוגניציה ואינטראקציה חברתית והראו את יעילותה בשיפור מדדים של קוגניציה ותפקוד חברתי. מחקר זה ייחודי בכך שבחן התערבות זו במסגרת הייחודית של חונכות ובכך מצביע על היתרון של שילוב התערבות זו בתוך מערך התמיכה החברתית שניתן לאנשים עם מחלות נפש קשות. מקורות 1. Birchwood M, Smith J, Cochrane R, et al: The social functioning scale: The development and validation of a new scale of social adjustment for use in family intervention programs with schizophrenic patients. The British Journal of Psychiatry 157: , Combs DR, Penn DL, Wicher M, et al: The Ambiguous Intentions Hostility Questionnaire (AIHQ): A new measure for evaluating hostile social-cognitive biases in paranoia. Cognitive Neuropsychiatry 12: , Kerr SL, Neale JM: Emotion perception in schizophrenia: Specific deficit or further evidence of generalized poor performance? Journal of Abnormal Psychology 102: , Roberts DL, Penn DL, Combs DR: Social Cognition and Interaction Training (SCIT): Treatment Manual. New York, Oxford University Press, in press 2

4 01:01-00:11 מושב א': התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה בראי המחקר 5. Stone VE, Baron-Cohen S, Knight RT: Frontal lobe contributions to theory of mind. Journal of Cognitive Neuroscience 10: , 1998 תודות: החוקרים מודים לאגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות ולארגונים נתן,,ORS אנוש, ועמל- ידיד נפש, על שיתוף הפעולה בביצוע פרוייקט מחקרי זה. 3

5 01:01-00:11 מושב א': התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה בראי המחקר השוואת השפעת ידע מקצועי לעומת ידע מתוך ניסיון אישי על תהליך ותוצאות התערבות ניהול מחלה והחלמה )IMR( בקרב אנשים המתמודדים עם הפרעות נפשיות קשות ד"ר פאולה גרבר אפשטיין ופרופ' דיויד רועה, החוג לבריאות נפש קהילתית, אוניברסיטת חיפה, רקע ומטרת המחקר: ניהול מחלה והחלמה recovery( )IMR) (Illness management and הינה התערבות פסיכו-סוציאלית שהוכחה כיעילה ומיושמת בארץ ובעולם בעשור האחרון ( al., Mueser et ;2002( מטרתה לעזור למתמודדים עם מחלות נפש קשות לרכוש ידע ומיומנויות לניהול עצמי של מחלתם, תוך קידום החלמתם. מעט ידוע על השפעת רקע מנחי ההתערבות לגבי תהליך ההתערבות ותוצאותיה. מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת IMR ואת מידת נאמנותה למקור )Fidelity( בתהליך היישום, תוך השוואת תוצאותיה בין סוגי הנחיה שונים )הנחיית צרכנים נותני שירות, לעומת אנשי מקצוע ומדריכי שיקום, שאינם צרכנים(. שיטת המחקר: מערך המחקר כלל פיתוח מערך הכשרה ויישום. הוכשרו 55 עובדי שיקום בעלי רקע מקצועי שונה, שהשתתפו ב 5 ימי הכשרה, קיבלו הדרכה קבוצתית אחת לשבועיים במשך שנה והנחו 34 קבוצות התערבות, שהתקיימו אחת לשבוע במשך כשנה. במערך המחקר נעשה שימוש בשיטות כמותיות ואיכותניות במטרה להשוות בין תהליך ותוצאות ההתערבות המועברת על ידי מנחים בעלי רקע שונה. המחקר עשה שימוש במערך סמי-רנדומאלי ( with Quasi-experimental design,.)randomly selected sample משתתפי קבוצות ההתערבות בחרו האם להשתתף בהתערבות, אך לא יכלו לבחור את רקע מנחי הקבוצות )אנשי מקצוע; מדריכי שיקום או צרכנים נותני שירות( שכן הרקע של מנחי ההתערבות בכל מסגרת שיקומית היה תוצר מקרי של מי מהמסגרת השתתף בהכשרה. אוכלוסית המחקר כללה 252 איש, )252 משתתפים, ו- 42 בקבוצת ביקורת שכללה מתמודדים שצרכו שירותי שיקום בקהילה דומים לאלו שבקבוצת המחקר אך במסגרות שבהן לא התקיימה התערבות, IMR משתתפי קבוצת הביקורת המשיכו לקבל את שרותי השיקום וטיפול כרגיל(. ממצאים: הממצאים המרכזיים הצביעו על שיפור מובהק ביכולתם של מתמודדים שהשלימו IMR לנהל את מחלתם, לקדם את מטרתם ולהגביר את הידע אודות מחלתם )קבוצת IMR שהונחו על ידי אנשי מקצוע, )02.=p,3.46=M(; SD=0.56, קבוצות שהונחו על ידי מדריכי שיקום, (,3.66=M,3.39=M SD=0.59, קבוצות שהונחו על ידי צרכנים נותני שירות, ; )SD=0.51, 01.=p p=.04 ((לעומת קבוצת הביקורת.) SD=0.50 = M (לא,3.36 נמצא הבדל מובהק בין תוצאותיהם של משתתפי קבוצות שהונחו על ידי מנחים בעלי רקע שונה. עוד נמצא כי ההתערבות יושמה ברמת נאמנות גבוהה, בכל סוגי ההנחיה )ציון= 3.3 (. הממצאים האיכותניים מלמדים על השלכות ההתערבות בהיבטים שונים של חיי המשתתפים. הנחיית ההתערבות על ידי צרכנים היוותה עבור משתתפים מקור ייחודי של ידע, תקווה ומודל לחיקוי. מסקנות המחקר: ממצאי המחקר מצביעים על יעילות IMR והצלחה ביישומה. ביכולתם של עובדי שיקום בעלי רקע שונה, להנחות את התערבות ברמה דומה של יעילות, וברמת נאמנות גבוהה. לשילוב צרכנים נותני שירות כמנחי IMR תרומה משמעותית בהעברת ההתערבות. השלכות המחקר ברמת הפרקטיקה, המדיניות והמחקר בבריאות הנפש: על-פי תוצאות המחקר נראה כי IMR יכולה להיות מונחית ביעילות על ידי אנשי מקצוע כמו גם על ידי עובדי שיקום פרה- מקצועיים, בהם מקצוע מדריכי-שיקום וצרכנים נותני שירות, היכולים לקיים את הכישורים והדרישות להנחיית ההתערבות, בהינתן ההכשרה והליווי הנדרשים להם. כפועל יוצא מהגורמים שהיוו מחסום בתהליך היישום, מומלץ לגבות מהלך זה במדיניות ברורה המגדירה את חלוקת התפקידים ואת המשאבים הנדרשים, תוך הגדרת תחומי האחריות של הגוף המכשיר, הגוף המיישם, והגוף המעריך ומפקח על תהליך היישום. מומלץ גם להמשיך ולחקור את הכישורים הנדרשים מהמנחים והשפעתם 4

6 מושב א': התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה בראי המחקר 01:01-00:11 לגבי יעילות ההתערבות. כמו כן יש להמשיך ולחקור הבדלים בין אנשי מקצוע ועובדים פרה-מקצועיים לפי הכשרתם, ולפי סוג הרקע בשיקום והחלמה. מקורות: 5. גרבר אפשטיין, פ. )2254(. השוואת השפעת ידע מקצועי לעומת ידע מתוך ניסיון אישי על תהליך ותוצאות התערבות ניהול מחלה והחלמה בקרב אנשים המתמודדים עם הפרעות נפשיות קשות. עובדת גמר במסגרת לימודי דוקטורט, החוג לבריאות נפש קהילתית, אוניברסיטת חיפה. 2. Garber-Epstein, P., Zisman-Ilani, Y., Levine, S., & Roe, D. (2013). Comparative impact of professional mental health background on ratings of consumer outcome and fidelity in an Illness Management and Recovery program. Psychiatr Rehabil J, 36(4), Mueser, K.T., Corrigan, P. W., Hilton, D. W., Tanzman, B., Schaub, A., Gingerich, S., et al. (2002). Illness management and recovery: a review of the research. Psychiatric Services, 53(10), Mueser, K.T., Meyer, P., Penn, D., Clancy, R., Clancy, D., & Salyers, M. (2006). The illness management and recovery program: Rationale, development, and preliminary findings. Schizophrenia Bulletin, 32(1),

7 6 01:01-00:11 מושב א': התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה בראי המחקר קשת- ביסוס ראיות למודל התערבות קוגניטיבית-חינוכית לבני משפחה של אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית ד"ר פנינה וייס, ד"ר דליה זק"ש, פרופ' אבי ויצמן, אוניברסיטת חיפה, רקע ורציונל: קורס קשת הנה התערבות קוגניטיבית- חינוכית המיועדת לבני המשפחות של אנשים המתמודדים עם מחלה נפשית. מטרת הקורס הנה לפתח ולשפר מיומנויות תקשורת קוגניטיבית באינטראקציות יומיומיות. הקורס מלמד על קוגניציה, תיווך והפיכת סיטואציות של תקשורת למקור ללמידה, הסתגלות והחלמה. הקורס מבוסס על התיאוריה הקוגניטיבית דינמית של פוירשטיין DCI (Dynamic Cognitive גישת ה-, )Feuerstein, Rand, & Feuerstein, 2006(,)Intervention של הדס לידור ושות' Kozulin) 2011 )Hadas-Lidor, Weiss, & תפיסת ההחלמה.(Sachs & Labovitz, 2004) ועל תפיסות מתוך מקצוע הריפוי בעיסוק )Anthony, 1993 ( מטרות המחקר: לבחון את יעילות קורס קשת ולפתח מודל התערבות לבני משפחה של אנשים המתמודדים עם מחלה נפשית, המבוססת על תרגום ידע Translation(,)Knowledge מהתיאוריות למעשה, בשילוב עם תוצאות המחקר. פיתוח כלי מובנה לניתוח אפיזודות יומיומיות של תקשורת מאפשרת למידה המוגשות במסגרת קורס קשת.. שיטה: קשת הנה התערבות בריאות מורכבת intervention(,)complex health ולכן נבחרה שיטת מחקר המשלבת הערכת תוצרי תהליך ותוצאה- שאלונים וקבוצות מיקוד, בכדי לחזק את הראיות האמפיריות לגבי ההתערבות. כלי המחקר כללו שאלוני עמדות, תקשורת משפחתית, נטל משפחתי ואיכות חיים. דגם המחקר היה סמי-ניסויי, עם קבוצת מחקר וקבוצת ביקורת שכללה את אותם נבדקים )38=n( בשלבים שונים של הליך המחקר. לבסוף נערכו קבוצות מיקוד בהשתתפות מסיימי הקורס. ממצאים: הממצאים הכמותיים מצביעים על שינויים מובהקים בעמדות ובידע של המשתתפים )0.258=η²,12.83=F(,0.001>p ועל שיפור בתחושת הנטל האובייקטיבי והסובייקטיבי של מתן טיפול לבן המשפחה לאחר ההשתתפות בקשת,0.05=p Objective burden (,3.177=F η²=0.180 )η²=0.079; subjective burden F=8.112, p<0.01, ). הממצאים האיכותניים חושפים את תחושת הייאוש איתה הגיעו המשתתפים לקשת ואת התרומה של ההשתתפות להבנת האינטראקציות עם בן המשפחה. דיון ומסקנות: השינויים שחוו המשתתפים בקורס נמצאו קשורים למאפיינים של "חוסן".)resilience( המשתתפים זיהו את מרכזיות תפקיד המנחים כמקשרים בין תוכן הקורס לחוויות חיים ממשיות. מחקר זה מדגיש את הצורך בהמשך חקר התערבויות ייעודיות כמו קשת, לבני משפחה המטפלים בבן משפחה חולה במחלה נפשית וצירופן למעגל השירותים מבוססי הראיות. בהתייחס למחקר יעילות ההתערבות, לאחר ההשתתפות בקשת ובהשוואה לתנאיי קבוצת הביקורת, הממצאים הכמותיים מצביעים על שינויים מובהקים בעמדות הידע של המשתתפים המתייחסות להתמודדות עם בן המשפחה עם מוגבלות נפשית. בנוסף, משתתפי המחקר חוו שיפור מובהק בהתייחס לנטל האובייקטיבי והסובייקטיבי של מתן טיפול לבן המשפחה לאחר ההשתתפות בקשת. ניתוח איכותני חשף שלוש תמות מרכזיות: 5. "הגעתי מכיוון שלא יכולתי לשאת במשא הזה עוד"- קשת נחווה כניסיון ללכת מעבר לייאוש ולתסכול לשיפור היחסים עם העצמי, בן המשפחה החולה ומערכת הבריאות. 2. "פעם הייתי יורה כל מה שהייתי חושב עכשיו אני שואל וזה עושה את כל ההבדל"- המשתתפים תיארו תגובות פחות אוטומטיות ויותר קוגניטיביות ומחושבות. 3. "יש מי שבאמת ובתמים מבין אותנו וזה דבר מדהים"- תפקידו המרכזי של המנחה והשפעתו על הלמידה וקידום ההשתנות.

8 מושב א': התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה בראי המחקר 01:01-00:11 מקורות 1. Anthony, W.A. (1993). Recovery from mental health illness: The guiding vision of the mental health service system in the 1990s. Psychological Rehabilitation Journal, 16, Feurstein, R., Rand, Y., & Feurstein, R.S. (2006). You love me!!...don t accept me as I am. Revised and enlarged edition. Jerusalem: International Center for Enhancement of Learning Potential Publications. 3. Hadas-Lidor, N., Weiss, P. & Kozulin, A. (2011). Dynamic Cognitive Intervention: Application in Occupational Therapy. In N. Katz (Ed.) Cognition, Occupation, and Participation Across the Life Span (pp ). Bethesda, MD: AOTA. 4. Sachs, D., & Labovitz, D. R. (2004). Range of human activity: Care of others. In J. Hinojosa & M. L. Blount (Eds.), The texture of life: Purposeful activities in occupational therapy. Bethesda, MD: AOTA Press. תודות: המחקר נתמך בחלקו על ידי המכון הישראלי לחקר מדיניות הבריאות. המחקר נערך בעידודה ותמיכתה של ד"ר נעמי הדס לידור יוזמת ומנהלת תוכנית קשת שירות ממוקד משפחות, בית הספר הארצי לשיקום, שילוב והחלמה בבריאות הנפש 7

9 01:01-00:11 מושב א': התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה בראי המחקר תהליכים מרכזיים שעברו הורים לאנשים המתמודדים עם מחלת נפש אשר השתתפו ב'התערבות הקבוצתית להפחתת סטיגמה עצמית' )Family-NECT( The Effects of Group Intervention for Self-Stigma Reduction Family-NECT) on Parents of People with Mental Illness( גב' עמית ימין, פרופ' דיויד רועה וד"ר אורית קרניאלי-מילר, החוג לבריאות נפש קהילתית, אוניברסיטת חיפה נושא המחקר: המחקר התמקד בהבנת התהליכים המרכזיים אותם עברו הורים לאנשים המתמודדים עם מחלת נפש, שהשתתפו בהתערבות קבוצתית חדשנית להפחתת סטיגמה עצמית,)Family-NECT( המבוססת על ההתערבות המקורית להפחתת סטיגמה עצמית בקרב מתמודדים )ימין, רועה, יאנוס וליסאקר, ; Lysaker,.)Yanos, Roe & רקע ורציונל לנושא המחקר: השלכותיה הקשות של הסטיגמה נעות אל מעבר לאדם המתמודד עם מחלת נפש. מחקרים מצביעים על כך שבני המשפחה ובייחוד הורים, מהווים גם הם מושא ל'סטיגמה מקושרת' stigma(,)courtesy כשהעמדות הסטיגמטיות הכוללות האשמה, דחייה ואפליה, מכוונות גם אליהם. להפנמת עמדות סטיגמטיות כלפי הורים השלכות שליליות, לעיתים קשות לא פחות מהשלכות המחלה עצמה. במטרה לסייע לבני משפחה להתמודד עם הסטיגמה העצמית שהם חווים ולצמצם את השפעותיה, הותאמה בשנים האחרונות התערבות קבוצתית המכוונת להפחתת סטיגמה עצמית בקרב מתמודדים 2011( Lysaker,,)NECT) (Roe et al., 2014; Yanos, Roe & להפחתת סטיגמה עצמית של הורים למתמודדים. התערבות זו המכונה,Family-NECT מבוססת על הגישות הפסיכוחינוכית, הקוגניטיבית והנרטיבית, שהשילוב ביניהן מאפשר לבן המשפחה לבחון את תפיסתו העצמית, לרכוש כלים קוגניטיביים לאיתגור הסטיגמה העצמית וכן להרחיב נרטיב שלעתים 'נצבע' בצבעי הסטיגמה העצמית. ההתערבות בנויה משלושה פרקים מרכזיים, שנלמדים לאורך חמישה עשר מפגשים, שמתקיימים במערך קבוצתי אחת לשבוע )שעה וחצי כל מפגש(. במפגשים מתקיימת למידה משותפת, הכוללת קריאה וכתיבה, תרגול ומשימות בית, לצד דיון פתוח בנושאים השונים. המחקר הנוכחי בחן את התהליכים המרכזיים אותם עברו הורים שהשתתפו בתשע קבוצות שהתקיימו במרכזי ייעוץ למשפחות של עמותת "אנוש" )מיל"ם(, במהלך השנים )ימין, 2252(. מטרת המחקר: מטרת המחקר הייתה לבחון מהם התהליכים המרכזיים אותם עוברים הורים למתמודדים, שמשתתפים בקבוצות להפחתת סטיגמה עצמית. מחקר זה עשוי לתרום להבנת חשיבות פיתוח התערבויות שמטרתן לסייע להורים להתמודד עם השלכותיה הקשות של הסטיגמה המופנית כלפיהם וכלפי היקרים להם. שיטת המחקר )אוכלוסייה, כלי מחקר והליך מחקר(: המחקר נערך בשיטה איכותנית. במסגרת המחקר נערכו ראיונות עומק חצי מובנים עם שמונה עשר מההורים שהשתתפו בקבוצות ואשר הביעו הסכמה להתראיין עם סיומן. כמו כן, נותחו חמישה עשר סיכומי מפגשים קבוצתיים, אשר תיעדו את מהלכה של אחת הקבוצות לכל אורכה. אוכלוסיית המחקר מנתה עשרים וחמישה הורים לאנשים שמתמודדים עם מחלת נפש, מהם חמש עשרה אימהות ועשרה אבות. שמונה עשר מהם רואיינו ועוד שבעה מהם השתתפו בקבוצה שתועדה על ידי סיכומים כתובים. הנתונים שנאספו מהראיונות ומסיכומי המפגשים היוו את הבסיס לפיתוח קטגוריות תוכן שיוצגו בקצרה להלן. באמצעות קטגוריות אלו נבנה מודל תיאורטי המעוגן בנתוני המחקר & (Strauss (grounded theoretical model).)corbin,

10 01:01-00:11 מושב א': התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה בראי המחקר ממצאים: ממצאי המחקר נוגעים בעיקר לתהליכים הרגשיים אותם עברו הורים שהשתתפו בקבוצות השונות, שניתן לחלקם לשלושה תהליכים מרכזיים. תהליכים אלו כללו מתן ביטוי לרגשות הקשים של הורות לבן המתמודד עם מחלת נפש במסגרת הקבוצה, עיסוק בשאלת החשיפה בקבוצה ומחוצה לה ובחינה מחודשת של עמדות מאשימות ומפלות שמופנות כלפי הורים, בעיקר מצד החברה הכללית ומצד גורמים מטפלים. מהמחקר עולה כי פריקת המשא הרגשי הכבד וההתחלקות ברגשות קשים כגון אשמה ובושה, יצרו תחושת שותפות ואינטימיות בקבוצה. עוצמת השיתוף והחשיפה בקבוצה, הבליטה את עוצמת ההסתרה במעגלים חברתיים אחרים וגרמה להורים להתבונן מחדש על האפשרות להיחשף אף מחוץ לקבוצה ובכך לסדוק את חומת הבדידות והבושה שחלקם חוו ביומיום. הכמיהה להיחשף במעגלים נוספים, לוותה בהתבוננות ושקילה של הרווחים והמחירים הקיימים, הן עבור ההורים והן עבור הבן המתמודד. שיקול מרכזי שתואר כמכריע לעומת שיקולים אחרים, נקשר לפגיעה האפשרית בבן המתמודד כתוצאה מחשיפה של ההורה. תהליך נוסף שעברו הורים שהשתתפו בקבוצה, קשור לבחינה מחודשת של עמדות מאשימות ומפלות שמופנות כלפיהם. המפגש עם עמדות חברתיות שליליות רוויות בהאשמה ואפליה, תואר כחוויה שלילית וקשה עבור הורים רבים, שעוררה כאב ופגיעה, לצד כעס שהתעורר אל מול עמדות אלו. תחושת הכעס שהתפתחה אצל חלק מההורים, קיבלה תמיכה מהורים אחרים והביאה לתחושת העצמה וכוח בקבוצה, שנבעו בין היתר מהפיכת הקולות הפרטיים ל"קול קבוצתי" משותף, שאפשר גם הדיפה של עמדות סטיגמטיות המופנות כלפי הורים. עיבוד הכעס בקבוצה הביא לבחינה מחודשת של תגובות אפשריות כלפי עמדות חברתיות מאשימות ואף לשקילת אלטרנטיבה חדשה של שיתוף פעולה עם הגורם המחזיק בסטיגמה, מעמדה יותר מחוזקת ובטוחה. האפשרות להתבונן מחדש על הסטיגמה המופנית כלפיהם, היוותה בסיס להתמקמות שונה ביחס לתפיסות שליליות אלו. שני תהליכים נוספים שהורים תיארו כתוצאה מההשתתפות בקבוצה להפחתת סטיגמה עצמית, אינם נוגעים באופן ישיר לתהליכים שתוארו לעיל. תהליכים אלו כללו פיתוח תפיסה והתייחסות חיובית יותר כלפי הבן המתמודד וכן פיתוח עמדה חיובית יותר של הורים ביחס לחיים שלהם, לצדה של התמודדות יומיומית מורכבת עם מחלת הנפש של הבן. דיון, מסקנות והמלצות להמשך: ממצאי המחקר מצביעים על יכולתם של הורים לנוע מקבלה פסיבית והפנמה אוטומטית של תפיסות חברתיות שלילות ומתייגות שמופנות כלפיהם, אל עמדה של התבוננות מחודשת שמהווה בסיס להתמקמות שונה ביחס לתפיסות שליליות אלו. התהליכים המרכזיים שהורים עברו בקבוצה היו בחלקם תהליכים קבוצתיים אוניברסליים )כגון שיתוף רגשי, התחלקות במשא הכבד של האשמה והבושה, השתייכות והעצמה( ובחלקם תהליכים ייחודיים המתרחשים בקבוצת Family NECT )כגון בחינה מחודשת של הסטיגמה והתמקמות שונה ביחס אליה(. תהליכים אלו אפשרו להורים להתחיל לנוע לעמדה יותר אקטיבית ביחס לסטיגמה המופנית כלפיהם, תוך הדיפה של עמדות סטיגמטיות רווחות. יחד עם זאת, מוקדם לדעת עד כמה התהליכים אותם עברו הורים בקבוצה יעמדו במבחן הזמן ויוטמעו בהמשך ההתמודדות עם מחלת הנפש במשפחה. המחקר הנוכחי מצביע על חשיבות המשך פיתוח התערבויות ומענים להורים לאנשים המתמודדים עם מחלת נפש. התערבות ה - Family-NECT שמטרתה לסייע להורים להתמודד עם השלכותיה הקשות של הסטיגמה והסטיגמה העצמית עמה הם מתמודדים, היא רק אחת ממגוון מענים והתערבויות שהורים יכולים להסתייע בהם בהתמודדות שלהם. לצד הצורך בפיתוח התערבויות נוספות, חשוב כי פיתוח זה ילווה במחקרים שיבחנו את יעילותן והשפעתן ויעילותן של התערבויות אלו. 9

11 מושב א': התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה בראי המחקר 01:01-00:11 מקורות 5. ימין, ע. )2252(. תהליכים מרכזיים שעברו הורים לאנשים המתמודדים עם מחלת נפש שהשתתפו ב'התערבות הקבוצתית להפחתת סטיגמה עצמית'.)Family-NECT( עבודת תזה, החוג לבריאות נפש קהילתית, אוניברסיטת חיפה. 2. ימין, ע., רועה, ד., יאנוס, פ. ט. וליסאקר, פ. ה. )2252(. התערבות קבוצתית להפחתת סטיגמה עצמית בקרב אנשים המתמודדים עם הפרעות נפשיות קשות. שיחות, כ"ו )3(, Roe, D., Hasson-Ohayon, I., Mashiach Eizenberg. M., Derhy, O., Lysaker, P.H. & Yanos, P.T. (2014). Narrative Enhancement and Cognitive Therapy (NECT) effectiveness: A quasi-experimental study. Journal of Clinical Psychology, 70(4), Yanos, P. T., Roe, D. & Lysaker, P. H. (2011). Narrative enhancement and cognitive therapy: A new group-based treatment for internalized stigma among persons with severe mental illness. International Journal of Group Psychotherapy, 61,

12 01:01-00:11 מושב א': התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה בראי המחקר קבלת החלטות משותפת לקראת סל שיקום: פיתוח התערבות, הטמעתה ומדידת השפעתה גב' יערה זיסמן-אילני ופרופ' דיויד רועה, החוג לבריאות נפש קהילתית, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה. ד"ר אורית קרניאלי-מילר, החוג לחינוך רפואי, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב רקע ורציונל לנושא המחקר: בשנים האחרונות פותח מודל לקידום מעורבות המטופל וליישום של תקשורת ממוקדת אדם בשם "קבלת החלטות משותפת" ( Decision-Making, Shared.]SDM)[1,2 מחקרים הראו כי יישום SDM משפיע באופן חיובי על המטופלים וכן על איכות שירותי הבריאות. על-אף השפעתו החיובית של SDM הוא לא פותח וייושם דיו בתחום הטיפול והשיקום הפסיכיאטרי. בנוסף, בישראל קיימת הכרות מועטה ביותר עם מודלים של SDM בקרב אנשי מקצוע. מטרת המחקר הנוכחי: לפתח לראשונה התערבות מבוססת SDM למערך בריאות-הנפש, להטמיעה בקרב אנשי מקצוע בבתי-חולים פסיכיאטרים ולבחון את יעילותה בעת עבודה עם מטופלים לקראת שחרורם לקהילה והשתתפותם בועדות סל שיקום. שיטת המחקר: בחינת יעילותה של התערבות מובנית חדשה המבוססת על מודל SDM תוך שימוש במערך מחקר ניסויי הכולל קבוצת מחקר, קבוצת ביקורת וכן מעקב בין ותוך-נבדקי. המחקר נערך בשני בתי-חולים פסיכיאטרים והמשתתפים הינם 52 אנשי מקצוע ו- 525 מטופלים במהלך אשפוז פסיכיאטרי פעיל. מטופלים ואנשי מקצוע הוערכו באמצעות שאלונים וראיונות חצי מובנים. תוצאות המחקר: מטופלים ומטפלים בקבוצת המחקר בה נעשתה עבודה לפי מודל SDM )בהשוואה לקבוצת הביקורת( הגדילו את הידע והמודעות שלהם לגבי התהליך העומד בפניהם עת שחרורם מביה"ח, מטופלים הגבירו את מידת מעורבותם בתהליך הבחירה, את תחושת האוטונומיה האישית והשפעתם, וכן גברה בקרבם תחושת שביעות הרצון הן מהתהליך שנעשה עימם והן מההחלטה שנתקבלה. מטופלים בקבוצת המחקר הביעו נכונות רבה יותר להיענות לטיפול ולתוכנית השיקומית שלהם ביחס למטופלים בקבוצת הביקורת ואמון רב יותר בצוות המטפל. דיון ומסקנות: שימוש במודל SDM אפשרי וישים בבריאות-הנפש. שימוש במודל זה מבסס ומגביר טיפול ממוקד אדם ומתוך-כך משפר את איכות השירות הרפואי שניתן. מודל זה מומלץ כבסיס לשינוי תהליך שחרור מטופלים לקהילה וכן כבסיס לבניית הליך שיקומי מקביל בקהילה, בעת ביסוס הרפורמה בבריאות הנפש על-ידי קופות-החולים. מקורות 1. Charles C, Gafni A, Whelan T. Shared decision-making in the medical encounter: what does it mean?(or it takes at least two to tango). Soc.Sci.Med. 1997;44: Charles C, Gafni A, Whelan T. Decision-making in the physician-patient encounter: revisiting the shared treatment decision-making model. Soc.Sci.Med. 1999;49:

13 01:01-00:11 מושב ב': חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות בעשייה השיקומית מחקר הערכה - זהות מקצועית של צרכנים נותני שירות והשתלבותם בעבודה גב' אדוה גפן וגב' יעל שביט שוטלנד, מכון צפנת למחקר, ייעוץ ופיתוח ארגוני תכנית "צרכנים נותני שירות", יוזמה דרך הלב, zofnat@zofnat.co.il yozma-07@015.net.il רקע ורציונל: תכנית "צרכנים נותני שירות" מקדמת העסקה של מתמודדים עם מגבלה או תיוג נפשיים כאנשי צוות במערך השיקום על בסיס ההנחה כי הם בעלי ידע ייחודי המספק ערך מוסף למסגרות השיקום. בכך, שואפת התכנית לפתח ולמקצע את תפקיד הצרכן נותן השירות. מטרות המחקר: לבחון ולהעריך את מידת השתלבותם והצלחתם של צרכנים נותני שירות )צנ"שים( בעבודתם; לברר את מרכיבי הזהות המקצועית של הצנ"שים ואת מידת הצלחת התכנית בגיבושה של זהות זאת ולספק ידע לקבלת החלטות בתחום, לרבות ביחס לאפשרויות ההתמקצעות של התפקיד והמדיניות כלפי המעסיקים. שיטת המחקר: המחקר התבסס על ראיונות עומק עם 42 צנ"שים המקבלים שירות בתכנית, ועם 23 מעסיקים של צנ"שים, וכן הועברו שאלונים לרכזות הליווי של אותם צנ"שים. כלי המחקר פותחו בלעדית עבור מחקר הערכה זה, ונבנו לאחר מחקר מקדים שכלל 52 ראיונות עם בעלי תפקיד הנוגעים לתוכנית, עריכת קבוצת מיקוד שכללה צנ"שים ואנשי מקצוע ודיון קבוצתי במפגש עם רכזות התוכנית )ניתן לקבל את שאלוני המחקר בפנייה אל החוקרים(. השאלונים העיקריים שפותחו הנוגעים לצנ"שים הם: המוטיבציה להיות צנ"ש. שאלון לגבי הליווי בתוכנית המתייחס לשלושת מרכיבי הליווי בתוכנית: ליווי פרטני, קבוצתי ומערך ימי ההשתלמות. שאלות בנושא החשיפה במקום העבודה. שאלון בנושא זהות מקצועית. בנוסף, פותחו שאלונים למעסיקים ולרכזות הליווי. השילוב של שתי שיטות מחקר וניתוח הנתונים באופן כמותי ואיכותני אפשרו להקיף את הסוגיות הנחקרות משתי פרספקטיבות משלימות. ממצאים: מירב הנושאים שנבחנו במחקר נבדקו במקביל כמותית ואיכותנית: פיתוח זהות מקצועית תפיסתם של הצנ"שים ושל המעסיקים ביחס לזהות מקצועית צנ"שית הינה אמביוולנטית ומורכבת. יחסם של הצנ"שים אל זהותם מושפע באופן מובהק מיחסה של החברה הישראלית ככלל כלפי ציבור זה. לפיכך, ניתן לשער כי ככל שהמתמודדים יזכו להכרה ולקבלה חברתית משמעותיות יותר, כך יקל עליהם לבטא זהות זו. "ביני לבין עצמי אני צנ"שית, לאחרים אני מדריכה שיקומית". הנושא נבדק כמותית ואיכותנית, תוך התייחסות ל: הגדרה עצמית, יחס לחשיפה, מוטיבציה )מניע(, אמונה בייחוד התפקיד, שימוש בכלים מקצועיים ורצון לפתח קריירה מקצועית. לשאלה "באיזו מידה אתה מגדיר עצמך כצנ"ש?" התקבלו תוצאות המבטאות פערים גדולים בין הנשאלים וכן בין הנשאלים והרכזות המלוות אותם ( 52% ענו במידה רבה ורבה מאוד, 35% ענו "כלל לא" ]2.9=M.)]SD=1.6, נדמה כי מחד קיים החשש מחשיפה, והאופק התעסוקתי מוגבל אולם מאידך רבים גאים בתפקידם ורואים בהתמודדות האישית "בונוס" להיותם אנשי שיקום. יחס הצנ"שים לגבי חשיפה רובם הגדול של הצנ"שים חשפו את היותם מתמודדים וציינו כי החשיפה שיפרה את ביצועיהם ומשמשת להם ככלי עבודה שיקומי. הנשאלים תמכו באמירה שניתן להשתמש בידע מניסיון גם במידה ואינך חשוף. שאלת המניע להצטרף לתוכנית נשאלה באופן כמותי בשאלון "מוטיבציה להיות צנ"ש" כאשר רוב הנשאלים הגדירו את המניע שלהם ממקום אידיאולוגי הרואה בעבודתם ייעוד,4.5=M(. SD=0.6( ובעצמם כתורמים ייחודיים למערך בריאות הנפש,4.3=M( SD=1( 52

14 01:01-00:11 מושב ב': חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות בעשייה השיקומית אמונה בייחוד התפקיד הנשאלים מעריכים כי למרות האתגרים התמידיים מצליחים הצנ"שים לסייע למתמודדים, להוות להם מודל, ולהשפיע על הצוות העובד עימם במסגרות השיקום. עמדתם של המעסיקים מסוייגת יותר מציינים קשיים מיוחדים הכרוכים בהעסקה לצד ההכרה בתרומתם. הליווי שמעניקים רכזי הליווי לצנ"שים הוא קריטי להצלחתם הן בעיני הצנ"שים והן בעיני המעסיקים. גם נושא זה נבדק כמותית ואיכותנית. הצנ"שים ראו בליווי הפרטני גורם משמעותי ומרכזי בהצלחתם כעובדים )0.6 SD=,4.6=M( ונתנו משקל נמוך יותר לליווי הקבוצתי ולמערך הלמידה הניתן בתוכנית. מעסיקים מציינים שהצנ"שים חייבים לקבל עטיפה של ליווי חיצוני והדרכה מתוגברת מעובדים מקצועיים שתהיה מסודרת וצמודה. בבחינת תפיסות ועמדות של מעסיקים לגבי העסקת צרכנים נותני שירות נמצא כי: המעסיקים תומכים עקרונית בהעסקת צנ"שים ומאמינים בתרומתם הייחודית. עם זאת, ברמה הפרקטית, רבים מהם צברו חוויות לא מוצלחות של העסקת צנ"שים ועל כן הם מודעים לאתגרים הרבים הכרוכים בכך, ולצורך ליצור מנגנונים שיתמכו בהעסקתם הן עבור המעסיקים והן עבור הצנ"שים. סיכום ומסקנות: מרביתם של הצנ"שים שהשתתפו במחקר, מאמינים בתרומה הייחודית שיש להם להעניק למערך בריאות הנפש. למרות קשיים תמידיים ואתגרים משמעותיים, הצנ"שים מעריכים כי במידה רבה הם מצליחים לסייע למתמודדים, לשמש כמודל עבורם ולהשפיע על הצוות. הליווי הפרטני הינו קריטי להשתלבותו המוצלחת של הצנ"ש כעובד שיקום, הן בעיניי הצנ"שים והן בעיני המעסיקים. נמצאה שונות רבה בהתייחסותם של הצנ"שים ושל המעסיקים כלפי שאלת הזהות המקצועית של הצנ"שים. בתגובותיהם, ביטאו הצנ"שים עמדות שיש בהן כדי לשקף אימוץ של זהות ייחודית לצנ"שים כגון מוטיבציה, הגדרה עצמית וגאווה, אך גם עמדות שיש בהן כדי לשלול זהות זו. צנ"שים רבים מעדיפים להזדהות מקצועית כאנשי שיקום בעלי משאב ייחודי הנתפס כ"אקסטרה": "שאין הכרח להכריז עליו כאלמנט מגדיר". השונות הגדולה שמבטאים הצנ"שים בעמדותיהם כלפי הגדרתם העצמית וסוגיית החשיפה מעידים כי טרם התגבש בסיס תוכן מוגדר לכינון זהות צנ"שית ייחודית. מקורות 5. סינגר, י. )2252(. חווית המעבר ממתמודד עם מוגבלויות פסיכיאטריות ממושכות לצרכן נותן שירות. עבודת גמר למוסמך, אוניברסיטת חיפה, החוג לבריאות נפש קהילתית. 2. ספיר-מרזר, ו., הר לב, ב., ומאוטנר, ס. )2229(. התוכנית "צרכנים נותני שירות" חזון ישן הופך למציאות חדשה. כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק, 53)3(, Carlson, L.S. Rapp, C.A. McDiarmid, D. (2001). Hiring Consumer Providers: Barriers and Alternative Solutions. Community Mental Health Journal, 37(3): Chinman, M. Hamilton, A. Bulter, B. Knight, E. Murray, S. Young, A. (2008)..Mental Health Consumer Provider: A Guide for Clinical Staff. Rand Corporation 5. Hutchinson, D.S. Anthony, W.A. Ashcraft, L. Johnson, E. Dunn, E. Lyass, A. Rogers, S. (2006). The Personal and Vocational Impact of Training and Employing People with Psychiatric Disabilities as Providers. Psychiatric Rehabilitation Journal, 29(3): Repper, J. & Carter, J. (2011).A Review of the Literature on Peer Support in.mental Health Services. Journal of Mental Health, 20(4):

15 01:01-00:11 מושב ב': חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות בעשייה השיקומית חווית המעבר ממתמודד עם מוגבלויות פסיכיאטריות ממושכות לצרכן נותן שירות יקי סינגר, מרכז חוסן שדרות, פרופ' דיווד רועה, אוניברסיטת חיפה, החוג לבריאות נפש בקהילה ד"ר מקס לכמן, אוניברסיטת חיפה, החוג לבריאות נפש בקהילה. רקע ורציונל: המחקר מתמקד בהיבט אחד של הפעילות הצרכנית בבריאות הנפש והיא פעילות של מתמודדים )אנשים המאובחנים עם מחלה/הפרעה נפשית ממושכת( העובדים כנותני שירות במערך השיקומי בבריאות-הנפש. מדינות מערביות רבות בעולם )בהן ישראל, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה ועוד( מפעילות מדיניות המבקשת לעודד ולהרחיב מעורבות של מתמודדים במתן שירותים, מתוך הבנת ייחודיות תרומתם וכערוץ תעסוקתי משמעותי לעובדים עצמם )מרזר-ספיר ואחרים, 2229,. )WHO, 2010, Walcraft & Nettle, 2009, Chinman Davidson Hassel, & Young, 2006 ייחודיות התופעה בכך שהיא שמה את חשיבות הידע מניסיון אישי בהתמודדות כחלק אינטגראלי ומהותי בפרקטיקה של טיפול ושיקום בבריאות הנפש. שיטת המחקר: המחקר הינו מחקר איכותני הבוחן את החוויה הסובייקטיבית של המעבר מעמדה של מתמודד הצורך שירותים, לעמדה של צרכן נותן שירות בבריאות הנפש דרך סיפורי חיים על המעבר. המחקר התבסס על 55 ראיונות נראטיבים על המעבר מצרכן לצרכן נותן שירות וניתוחם. השאלה בראיון נשארה שאלה פתוחה על המעבר מבלי לכוון לשום תמה כדי לאפשר למרואיינים חופש מרבי בנרטיב שאותו הציגו. המורכבות והגיוון של חווית המעבר הינה בעלת השלכות הן לפרקטיקה השיקומית והן לעיצוב מדיניות, מבחינת האופנים שבהם ניתן לתמוך בתהליך המעבר. בנוסף, ידע על המעבר מנקודת מבטם של מתמודדים עשוי לעזור למתמודדים אחרים השוקלים לממש מעבר כזה. ממצאים: ניתוח הראיונות חשף סגנונות ונתיבים שהשפיעו על המעבר לבניית זהות חדשה, המבוססים בעיקר על ה"מניע המוביל" שדחף את האדם לשינוי. ניתן לראות את המניעים המובילים על רצף שבין הרצון לבנות זהות חיובית מחוץ למחלה, לבין שינוי המבוסס על מניעים "אידיאולוגים" והשאיפה לתרום ולהשפיע על הפרקטיקה באמצעות הידע מניסיון. תמות נוספות שעלו: תפקיד החשיפה/אי החשיפה, משמעות החולי והבריאות במעבר, תחושת הביטחון במעבר, מעבר בין זהויות, משמעות הקורס במעבר, אנשי מקצוע כצנ"ש- הזדמנות שניה. דיון ומסקנות: על סמך הממצאים נערך דיון על חשיבות הידע מניסיון אישי בטיפול ושיקום ועל גורמים מסייעים וגורמים מעכבים במעבר מאדם המקבל שירותי טיפול ושיקום לאדם הנותן שירותים, בנקודות הממשק בין היחיד לסביבה החברתית והמקצועית. מקורות 5. מרזר-ספיר, ו., הר לב, ב. ומאוטנר, ס. )2229(. תכנית "צרכנים נותני שירות" חזון ישן הופך למציאות חדשה. כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק, 53)3(, Chinman, M., Davidson, L., Hassel, Y. & Young A., (2006). Toward the implementation of mental health consumer provider services. The Journal of behavioral Health Services & Research, 33(2), Wallcraft, J. & Nettle, M. (2009). History, context and language. In: J. Wallcraft, B. Schrank, & M. Amering (Eds). Handbook of Service User Involvement in Mental Health Research. Chapter 1, pp London: John Wiley & Sons 4. World Health Organization. (2010). User empowerment in mental health a statement by the WHO Regional Office for Europe. Copenhagen: WHO Regional Office for Europe 54

16 01:01-00:11 מושב ב': חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות בעשייה השיקומית "כ ל מ ש ב ר י ך ו ג ל י ך, ע ל י ע ב ר ו" נטל סובייקטיבי בקרב הורים, למתמודדים עם מוגבלות נפשית, מהחברה החרדית גב' רויטל ממן, עו"ס,)MSW( מתאמת טיפול בסל שיקום, ומטפלת בקליניקה המיועדת למגזר החרדי. מתוך מחקר שנערך במסגרת לימודי מוסמך בשיקום בבריאות הנפש בבית הספר לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה העברית, בהנחיית ד"ר רון שור. רקע: מחקרים המשיגו את סוגי הנטל איתם מתמודדים בני משפחה בשתי קטגוריות: "נטל אובייקטיבי" - מחיר הנראה לעין אותו משלמים חברי המשפחה לנוכח המחלה. ו "נטל סובייקטיבי" - האופן בו חווה ההורה, באופן אישי, את מחלת הנפש של הבן )טלר, 2223(. מושג הנטל, לובש משמעות נוספת, כאשר בוחנים אותו בהקשר לתרבות ספציפית ובמאמר זה תרבותה של החברה החרדית. "בבני ברק מחלת נפש היא דבר שמביא לבידוד, נתפס כדבר מדבק" במילים אלו בקשה האומרת, מנחת קורס קש"ת, לעטוף את מכלול המשמעויות של התמודדות עם מחלת נפש, בתרבות החרדית )שור, 2229(. שיטת המחקר: מתוך שאיפה להבין את חווית הנטל של ההורים, כפי שאלו תופסים אותה, ואת המשמעות המיוחסת לחוויה זו, ננקטה שיטת מחקר איכותנית פנומנולוגית. בהתבסס על דגימת נוחות, התקיימו 53 ראיונות חצי מובנים, עם הורים חרדים, לבן או בת בוגרים המתמודדים עם מחלת נפש. ניתוח הראיונות התבסס על תיאוריה המעוגנת בשדה Theory(.)Grounded שאלת המחקר: מהם מאפייני הנטל הסובייקטיבי של הורים לאדם המתמודד עם מחלת נפש, בחברה החרדית?. ממצאים: מניתוח הראיונות עלה כי ההורה החרדי חווה את הנטל הסובייקטיבי ביחס לששה מעגלי אינטראקציה: בין האדם לבוראו - האמונה יוצקת משמעות לסבל ומהוה גורם המקל על חווית הנטל. יחד עם זאת, חווה ההורה אבדנים הנקשרים עם תרבותו: אובדן הנחלת המסורת למתמודד, אובדן בקיום מצוות של חברי המשפחה והמתמודד ואובדן המשך המסורת דרך נישואיו של המתמודד. בנוסף נמצא, כי קיים פער בין גישת ההלכה היהודית המקלה לעומת הקוד החברתי הנחווה כנוקשה. בין האדם לעצמו ההורים מסתירים את קיומה של המחלה. ולעיתים, ההסתרה קיימת אף בתוך המשפחה הגרעינית, זאת בכדי להגן על השידוכים של חברי המשפחה. בנוסף, ההורים מתמודדים עם חשש מתמיד מהאפשרות של התפרצות מחלת נפש אצל בן משפחה נוסף, חשש שמקורו בהיבט הגנטי של המחלה. עוד עלה כי ההורים עוברים תהליך מזיהוי הסימפטומים של המחלה כפגיעה ברמה הרוחנית-דתית, של המתמודד, עד להבנה כי מדובר בסימפטומים של מחלה. ובנוסף, ההורים חווים תחושת מועקה ממושכת לאור קיומה של המחלה ומועקה נוספת הנובעת מהשאלה האם עצם קיומה של המועקה הינה עדות לפגם באמונה. המעגל המשפחתי יחסי ההורה והמתמודד מתאפיינים בקשר עמוק אך רווי מתחים. לעיתים, התנהגויות של המתמודד אינן עולות בקנה אחד עם דרישת התורה "כבד את אביך ואת אימך", מצב שמפר את ההיררכיה המשפחתית המקובלת. בנוסף, ההורים חוששים שהמתמודד עשוי בהתנהגותו להפוך מודל לחיקוי עבור אחיו. ביחס לאחאים נמצאו מחירים אותם משלמים האחאים כתוצאה למחלה, לצד תפקידים אותם ממלאים האחאים בהתמודדות המשפחתית. בנוסף, ההתמודדות עם מחלת הנפש לעיתים מעוררת צורך ברה-אורגניזציה של המערכת ההורית. המעגל החברתי ההורים מתמודדים עם קונפליקט בין הצורך בתמיכה וסיוע של הקהילה ובין הקושי והחשש להיחשף. ביחס לארגוני הסיוע הקהילתיים החוויה העיקרית של ההורים היא, כי יש עוד צרכים רבים שאינם מקבלים מענה. יחס אנשי המקצוע והמערכת הטיפולית - המפגש עם אנשי המקצוע, חושף את ההורים והמתמודד לתפיסות עולם שונות משלהם, מה שמקשה על יצירת קשרים מבוססי אמון. אל מול מסגרות השיקום - קיימים פערים תרבותיים בין תפיסות ומבנה שרותי השיקום לבין התפיסה על פיה חיים ההורים. בנוסף, ישנו מחסור בשרותי שיקום המותאמים תרבותית לחברה החרדית. 55

17 01:01-00:11 מושב ב': חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות בעשייה השיקומית דיון ומסקנות: ההורה החרדי חווה את הנטל הסובייקטיבי ביחס לכל אחד ממאפייני תרבותו. מחלת הנפש מערערת את זהותו כהורה, כמנהיג משפחה, וכאדם חרדי. לאור הממצאים הוצעו המושגים "נטל רוחני"- נטל איתו מתמודדים אלו המטפלים באדם הסובל ממחלת נפש, לנוכח פגיעה או צמצום העשייה הרוחנית, החוויה הרוחנית והזהות הרוחנית שלהם. ו "נטל אי ההלימה התרבותית" - נטל איתו מתמודדים בני משפחה ומתמודדים, לנוכח אי התאמה בין ערכי מערכות הסיוע לערכים המנחים את תרבותם. בספרות העוסקת בנטל הסובייקטיבי, טרם ניתנה התייחסות לנטל הרוחני ולנטל אי ההלימה התרבותית, כפי שאלה הוצעו. המחקר מאפשר הבנה, מעמיקה יותר, של חווית ההורה והמשגה מותאמת המהווה תרומה ייחודית להתפתחות גוף הידע בנושא. התייחסות לנטל הרוחני ולנטל אי ההלימה התרבותית, בעבודה עם משפחות חרדיות, תאפשר מתן סיוע מותאם אשר יקל על חווית הנטל של ההורים. מקורות טלר, י. )2223(. בדרך למעלה: פרקים בבריאות נפש קהילתית. חיפה: אחוה. שור, ר. )2229(. תוכנית קש"ת- קידום שיתוף ותקשורת. ירושלים: המוסד לביטוח לאומי. 56

18 01:01-00:11 מושב ב': חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות בעשייה השיקומית חווית עמיתים נותני שירות את תפקידם: פוטנציאלים לתהליכי החלמה וצמיחה אל מול אתגרים Employed peer providers experiences of their work role: potentials for unique processes of recovery and growth vs. challenges דר. גליה מורן, החוג לבריאות נפש קהילתית, אוניברסיטת חיפה. רקע ורציונל לנושא המחקר: שילוב עמיתים נותני שירות בבריאות נפש מהווה מסלול שיקומי ותעסוקתי מבטיח ומתפתח, שלצדו אתגרים רב מימדיים להצלחה אישית ומקצועית בארץ ובעולם. מטרות המחקר: 5( להכיר לעומק חוויות, מניעים ורווחים להחלמה של מתמודדים העובדים כעמיתים נותני שירות. 2( לזהות אתגרים אישיים וסביבתיים בתפקיד זה. שיטה: המחקר שילב מתודות איכותניות נרטיביות וכמותניות: 5( 2 ראיונות עומק האחד על תהליכי החלמה והשני על סיפורי חיים; 2( מתן שאלוני רקע דמוגרפי, קליני ותעסוקתי ומדדים חיוביים )החלמה, העצמה, וול-ביאינג וג'נרטיביטי(. תוצאות: 35 עמיתים נותני שירות במגוון תפקידים וותק השתתפו במחקר בארה"ב. הממצאים האיכותניים הצביעו על חיזוק תהליכי החלמה על פני חמישה ממדי וול-ביאינג באמצעות אפיוני תפקיד וסביבת עבודה ספציפיים. ממדי רווחה נעו בין שיפור בתפקוד לצמיחה אישית שכללה: תהליכי קבלה עצמית, השלת תחושת סטיגמה ומציאת משמעות בעבודה. זוהו מוטיבציות עבודה חיצוניות של מטרות תעסוקה והתרחקות מעבודות אחרות. זוהו מוטיבציות פנימיות שסיפקו צרכים פסיכולוגיים בסיסיים: א. צרכי אוטונומיה - חופש להיחשף ועבודה מתוך ערכים אישיים, ב. צרכי קומפטנטיות - שימוש בידע מניסיון כמקור לעזרה לאחרים, ג. צרכי קשר - הזדמנויות ליצירת קשר אינטימי והדדיות עם אחרים. ניתוח כמותי ונרטיבי גילה ציונים גבוהים בג'נרטיביטי, עם קשר למעורבות בקבוצת עמיתים או עיסוק קודם של מתן עזרה. אתגרים בתפקיד כללו עבודה רגשית אינטנסיבית, קושי ליצור יחסי עזרה אפקטיביים עם מתמודדים וקושי באינטגרציה בשירותי בריאות נפש קונבנציונליים. מסקנות: תפקיד עמית נותן שירות טומן בחובו פוטנציאל להחלמה וצמיחה, הזדמנות לפעול מתוך מוטיבציה אינטרינזית, ליצור קשרים אותנטיים ולהפוך את מה שהיה פעם סטיגמטי ביותר לנכס הידע מהניסיון. אך לתפקיד אתגרים אישיים ומערכתיים שעלולים להביא לשחיקה נפשית, או להיבלעות אל תוך תפקידים אחרים. לממצאים השלכה לגבי פיתוח הכשרות ומסלולי תעסוקה. נקודות לדיון לגבי המצב של פיתוח התחום בארץ: מנקודת המבט של הצרכן - 5. האם כל אחד מתאים להיות עמית נותן שירות? 2. בהינתן קיומה של סטיגמה עצמית, עד כמה עמיתים מעוניינים להיחשף ולהשתמש בידע שלהם מניסיון? מנקודת המבט של הסביבה - 3. עד כמה מעצבים הכשרות וסביבות תומכות אוטונומיה )שלושת הצרכים הפסיכולוגיים( ספציפית למקרה של עמיתים נותני שירות? 4. כיצד ניתן לתמוך בקושי המובנה של עבודה רגשית אינטנסיבית בקרב עמיתים? 5. כיצד ניתן לתמוך באינטגרציה לתוך מערכות בריאות נפש קיימות? 57

19 01:01-00:11 מושב ב': חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות בעשייה השיקומית מקורות 1. Moran, G. S., Russinova, Z, Gidugu, V, Yim, JY, Sprauge, C. (2012). Benefits and mechanisms of peer providers with mental illnesses. Qualitative Health Research 22.(3), Moran, G.S., Russinova, Z., and Stepas, K. (2012). Toward understanding the impact of occupational characteristics on the recovery and growth processes of peer-.providers. Psychiatric Rehabilitation Journal, 35(5), Moran, G. S., Russinova, Z, Gidugu, V, Yim, Gagne, C. (2013). Challenges experienced by paid peer providers in mental health recovery: A qualitative study..journal of Community Mental Health, 49(3), Moran, G. S., Russinova, Z, Yim, JY, Sprauge, C. (2014). Motivations of Persons with Psychiatric Disabilities to Work in Mental Health Peer Services: A Qualitative Study Using Self-Determination Theory. Journal of Occupational Rehabilitation,.24(1):

20 01:01-00:11 מושב ב': חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות בעשייה השיקומית חקירת תהליך החשיפה העצמית של מחלת הסכיזופרניה גב' עדי נעמן, פרופ' דיויד רועה, החוג לבריאות נפש קהילתית, אוניברסיטת חיפה דר' אורית קרניאלי מילר, החוג לחינוך רפואי, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב רקע ורציונל: דילמה מרכזית שעומדת בפני אנשים המתמודדים עם מחלה רוויה בסטיגמה כמו סכיזופרניה היא האם לחלוק זאת עם אחרים? מצד אחד, ישנו סיכון להיות מושא לתיוג לסטריאוטיפים שליליים, ומצד שני ישנו הרצון העז לחשיפה עצמית ולשיתוף. מטרת המחקר: מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקדם את ההבנה אודות תופעת החשיפה העצמית בקרב מתמודדים עם מחלת הסכיזופרניה מנקודת מבטם האישית. המחקר התבקש לענות על השאלות הבאות: )5( כיצד תופסים וחווים מתמודדים עם מחלת הסכיזופרניה תהליכים שונים של חשיפה עצמית? )2( מהי מערכת השיקולים המאפיינת את המתמודדים עם מחלת הסכיזופרניה בהקשר של חשיפה עצמית מול אנשים שונים )3( מהן ההשלכות של חשיפת מחלת הסכיזופרניה? כדי לענות על שאלות אלו עשינו מחקר איכותני המתבסס על הפרדיגמה הפנומנולוגית. משתתפי המחקר היו 53 מרואיינים מעל גיל 53 המתמודדים עם סכיזופרניה. המרואיינים גויסו למחקר בשיטת דגימה מכוונת בשילוב עם שיטת "כדור השלג" השאלות במדריך הריאיון היו ברובן שאלות פתוחות. יחד עם זאת, הופיעו לעיתים שאלות סגורות וממוקדות ששימשו הקדמה לשאלות הפתוחות. הראיונות עצמם נותחו באמצעות שימוש במסורת הניתוח הנושאי )שקדי, 2223(. ממצאים: ממצאי המחקר הצביעו על שני מצבים מרכזיים: חשיפה מאולצת וחשיפה מבחירה. חשיפה מאולצת הנה חשיפה שלא התקיימה מבחירה; מצבים בהם המתמודדים לא תכננו להיחשף והחשיפה נכפתה עליהם בשל נסיבות שקשורות למחלתם. לעומתה חשיפה מבחירה מוצגת כאסטרטגיה ממושכת הכוללת מערכת שיקולים של בעד ונגד החשיפה. ממצאי המחקר הנוכחי הדגימו שש דרכים שונות של אקט החשיפה הקשורות לאופן ההצגה, בחירת העיתוי, התוכן, רמת הפירוט ומושא החשיפה ובנוסף הוצגו ההשלכות של חשיפה עצמית. מסקנות: ממצאי המחקר שופכים אור אודות תופעת החשיפה המאולצת כמו גם על תהליך ההחלטה ביחס לבחירה אם להסתיר או לחשוף את ההתמודדות עם המחלה. בנוסף, הממצאים מרחיבים את הידע בנוגע להשלכות החיוביות והשליליות של חשיפה עצמית. חשוב שמטפלים ואנשי שיקום יכירו את תהליך החשיפה העצמית כדי שיוכלו לסייע לאדם להתמודד עם מורכבותה. נראה שיש לבחון במחקרים עתידיים את פעולת החשיפה והשפעותיה על הסביבה, במטרה לבדוק האם ישנה אסטרטגיית חשיפה אשר בכוחה להוביל להשלכות חיוביות יותר, מאשר אלו שנמצאו במחקר הנוכחי. מקורות 5. שקדי, א' )2223(. מילים המנסות לגעת: מחקר איכותני - אוניברסיטת תל אביב. תאוריה ויישום. תל אביב: רמות 59

21 00:11-03:01 מושב א': חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות בעשייה השיקומית מאשפוז פסיכיאטרי חזרה לקהילה - מחקר נרטיבי על שיקום והחלמה גב' גוני לרר,,MA ד"ר אילנית חסון- אוחיון, ד"ר רבקה תובל-משיח, המחלקה לפסיכולוגיה, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת בר אילן רמת גן goni.lerer@gmail.com המחקר מתקיים במסגרת אוניברסיטת בר-אילן בשיתוף מעון יום בבית החולים "אברבנאל", עמותת "אנוש" ועמותת "ידיד נפש" רקע ומטרת המחקר: המחקר הנוכחי מציע ניתוח של שלב המעבר מתקופת האשפוז הפסיכיאטרי חזרה אל הקהילה ובחינה מחודשת של שלב זה באמצעות המתודה האיכותנית ודרך ניתוח נרטיבי של סיפוריהם של אנשים עם סכיזופרניה שחוו וחווים עדיין את תהליכי השיקום וההחלמה. שיטת המחקר: במחקר השתתפו 55 מרואיינים שאושפזו במחלקה פסיכיאטרית לפחות פעם אחת לפני למעלה משנה ואובחנו בסכיזופרניה )52 גברים, 3 נשים, ממוצע גיל- 45(. שמונה מתוכם רואיינו במסגרת מעון היום בבית החולים "אברבנאל" ושבעה גויסו דרך עמותות "אנוש" ו"ידיד נפש". במחקר נעשה שימוש בראיון החצי מובנה על סמך ראיון ה- IPII- Indiana Psychiatric Illness Interview Wright, 2002.)(Lysaker, Clements, Plascak-Hallberg, Knispscheer & המרואיינים נתבקשו לספר את סיפור חייהם ובהמשך נשאלו שאלות ספציפיות הנוגעות לחיים עם מחלת נפש ולתהליך השיקום, כמו- "מה עזר לך בתקופה שלאחר האשפוז?" הראיונות הוקלטו ותומללו במלואם ונותחו לפי הגישה הנרטיבית תוך שימוש בניתוח תוכן קטגוריאלי וניתוח צורני הוליסטי )ליבליך, תובל-משיח וזילבר, 2252(. ממצאים: ניתוח תוכן קטגוריאלי העלה 9 תמות משמעותיות הנוגעות לתהליך השיקום. 7 התמות הראשונות מציגות כל אחת נושא שנע בין קטבים של כוח וחולשה, כמו עצמאות לעומת תלות או תמיכה משפחתית לעומת מעורבות משפחתית פוגענית. 2 התמות האחרונות, העוסקות בתפיסת המחלה ובתהליך ההחלמה קיבלו ביטוי שונה באופן משמעותי בין המרואיינים ממעון היום, לעומת המרואיינים מהעמותות בקהילה. לסיום, מבנה הנרטיבים של המרואיינים יוצגו בצורה גרפית על ידי המודל המבני של גרגן וגרגן )1988 Gergen,,)Gergen & תוך השוואה נוספת בין שתי הקבוצות. מסקנות: תוצאות המחקר נידונו בהקשר למודל פגיעות לחץ ולתיאוריה התייחסותית- אנליטית של מעבר בין מצבי עצמי. ההבדלים בין קבוצות המחקר מעידים על שינוי המתרחש לאורך הזמן ועם התקדמות השיקום. מומלץ כי מחקרים עתידיים ימשיכו להעמיק בחוויה האישית של המשתקמים ובצרכיהם לאורך שלבי השיקום השונים. התנועה בין פגיעות לחוזקה שמציגות התמות יכולה להוות בסיס תיאורטי משמעותי לפיתוח תוכניות שיקום. "הקרב הוא על זה שהמחלה לא תשלוט בך, אלא אתה בה. זה קרב! זו מלחמה ואתה חייב לנצח בה!" )שי, שם בדוי( מקורות 5. ליבליך, ע., תובל-משיח, ר. וזילבר, ת. )2252(. בין השלם לחלקיו ובין תוכן לצורה. בתוך ל. קסן ומ. קרומר-נבו )עורכות(, שיטות לניתוח נתונים איכותניים. באר-שבע: אוניברסיטת בן גוריון. 2. Gergen K. J. & Gergen M. M. (1988). Narrative and the self as relationship experimental social psychology (vol. 21) (pp ). San Diego: Academic Press. 3. Lysaker, P. H., Clements, C. A., Plascak-Hallberg, C. D., Knispscheer S. J&,. Wright, D. E. (2002). Insight and personal narratives of illness in schizophrenia. Psychiatry: Interpersonal and Biological processes, 65, 3,

22 00:11-03:01 מושב א': חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות בעשייה השיקומית התרומה של השתתפות בתוכנית החונכות האקדמית להתמודדות עם האתגרים הניצבים בפני אנשים עם מחלות נפשיות בהשתלבותם בלימודים אקדמיים ד"ר רון שור, בית הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית, ירושלים ד"ר פנינה וייס, רכזת ארצית של שירותי החונכות האקדמית, חב' נתן רקע: אנשים עם מחלות נפשיות חווים לעיתים חסמים וקשיים רבים להשתלב במוסדות להשכלה גבוהה. מחלות נפשיות פורצות לעיתים קרובות בין הגילאים 24, 53- תקופה בה ניגשים לבגרויות ואף מתחילים לימודים גבוהים. יש לכך השלכות שליליות על המוכנות והיכולת ללמידה אקדמית. לעיתים יש כאלה הנאלצים להפסיק את לימודיהם האקדמיים. ניתן לחלק את החסמים והקשיים להשתלב בלימודים אקדמיים לחסמים אישיים ולקשיים סביבתיים ומערכתיים. תמיכה בקידום האפשרות של אנשים עם מחלות נפשיות ללמוד באוניברסיטאות תואמת את העקרונות העומדים בבסיס מספר חוקים ואמנות לקידום השוויון של אנשים עם מוגבלויות. כך למשל, אמנת האו"ם על הזכויות של אנשים עם מוגבלות, דורשת ממדינות להכיר בזכויותיהם להשכלה ולמידה לאורך החיים שתאפשר להם הזדמנות לממש את הפוטנציאל הטמון בהם. יחד עם זאת אנשים עם מחלות נפשיות חווים לעיתים קרובות הדרה וקשיים בלימודיהם באוניברסיטאות. קשיים היכולים להיות הן לגבי הנגישות ללימודים באוניברסיטאות והן בתחומים כמו מעורבות חברתית וקשיים בהשתלבות בפעילויות הלימודיות. מטרות המחקר לבחון את: החסמים והקשיים שאנשים עם מחלות נפשיות חווים בהשתלבות בלימודים באוניברסיטה, 5. עם החסמים והאופן בו ההשתתפות בתוכנית החונכות האקדמית מסייעת להם בהתמודדות והקשיים. המידה בה הם מרגישים משולבים חברתית באוניברסיטאות, החסמים והגורמים המסייעים 2. בהשתלבותם. משתתפים 32 מחקר המשלב בין שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות נערך עם שיטת המחקר בתוכנית החונכות האקדמית. כלי המחקר כללו: שאלון להערכת החסמים והקשיים הנחווים במהלך ( Mowbray, הלימודים שפותח לצורך מחקר זה על בסיס מחקרים קודמים על החסמים והקשיים והמידה בה החונכות Boyle, 2008 )Bybee & Collins 2001; Corrigan, Barr, Driscoll and ( UCLA האקדמית מסייעת בהתמודדות עמם. שאלון על מידת השילוב החברתי של המשתתפים, וראיון פתוח על האתגרים שהם חווים בהשתלבות Loneliness Scale (Russel, 1996 באוניברסיטאות. הממצאים מצביעים על הקשיים המרכזיים שסטודנטים חווים במהלך לימודיהם ממצאים: קשיים באוניברסיטאות. הקשיים שדורגו גבוה ביותר )על סקאלה של 5-5( על-ידי הסטודנטים הם: להשלים משימות במהלך נסיגות במצב הנפשי SD=1.2( (;,3.38=M קשיי התארגנות, למשל, ארגון זמן, השלמת מטלות SD=1.38(,3.38=M(; קשיים לפתח קשרים חברתיים עם סטודנטים ( SD=1.38,3.38=M(; קשיי תקשורת עם סטודנטים SD=1.3(,.3.03=M(. כמו כן סטודנטים הצביעו על חסכים במיומנויות אקדמיות כמו כתיבת עבודות וקריאת חומר אקדמי.)M=SD=2.85( יחד עם זאת הסטודנטים הצביעו על התרומה המשמעותית שיש להשתתפות בתוכנית החונכות האקדמית להתמודדות עם קשיים אלה. דיון ומסקנות: יידונו התחומים בהם יש לשים דגש במתן סיוע לסטודנטים עם מחלות נפשיות במסגרת תוכנית החונכות האקדמית וכמו כן מערכות הסיוע שיש לפתח מלבד תוכנית החונכות האקדמית על מנת לסייע לסטודנטים עם קשייהם. 25

23 מקורות 00:11-03:01 מושב א': חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות בעשייה השיקומית 1. Corrigan P., Barr L., Driscoll H. & Boyle M. (2008) The educational goals of people with psychiatric disabilities. Psychiatric Rehabilitation Journal, 32(1), Mowbray C. T., Bybee D. & Collins, M. E. ( 2001) Follow-up client satisfaction in a supported education program. Psychiatric Rehabilitation Journal, 24(3), Russel, D. W. (1996). UCLA Loneliness Scale (Version 3): Reliability, Validity and Factor Structure. Journal of Personality Assessment, 66(1):

24 00:11-03:01 מושב א': חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות בעשייה השיקומית שירות למתאמי תכניות שיקום פרטניות: הערכת תוצאות לאחר 02 חודשים 5,2 פרופ' מרק גלקופף, לירון לפיד 5,2 5,2 ויינשטיין, פרופ' דייויד רועה , פרופ' סטיבן לוין 5,2, יערה זיסמן-אילני, 5,2 5 נועה יוסף, יעל המרכז להכשרה ולחקר שירותים ומדיניות בתחום בריאות הנפש, אוניברסיטת חיפה חוג לבריאות נפש קהילתית, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה שם שירות השיקום: מתאמי תכניות שיקום פרטניות עמותה ע"ש משה הס. המחקר נערך בשיתוף עם משרד הבריאות והקרן ע"ש לזלו נ. טאובר רקע ומטרות: מודלים של תיאום טיפול עבור אנשים עם מחלות נפש חמורות, המתמקדים בסיוע בהצבת והשגת מטרות והתאמה מיטבית של שירותי שיקום, הוכחו כיעילים וכתורמים לתפקודם ואיכות חייהם של הצורכים אותם, ולעלייה בשימוש בשירותים בקהילה. בישראל, למרות הכללתם של שירותים כאלה בסל השיקום, יישומם בפועל לקה בחסר והצריך את פיתוחו של שירות חדש. המחקר הנוכחי מבקש להעריך את השפעתו של השירות למתאמי תכניות שיקום פרטניות ]מתש"פ[ על המדדים הבאים: הצבת והשגת מטרות; איכות חיים; יחסים בינאישיים; צרכים שלא מולאו; מסוגלות עצמית; חומרת סימפטומים; ותפקוד. שיטה: 5276 משתתפים הצורכים שירותי סל שיקום בקהילה נדגמו וחולקו אקראית לקבוצת המחקר, שקיבלה שירותי מתש"פ בנוסף לשירותי השיקום הרגילים, ולקבוצת הביקורת, שקיבלה רק שירותי שיקום כרגיל. שאלוני דיווח עצמי ושאלונים למילוי אנשי הצוות בשירות מולאו עם הכניסה לשירות ו- 22 חודשים לאחר מכן. בנוסף נלקחו נתונים מרשומות משרד הבריאות. להלן פירוט המדדים שנכללו בשאלונים לדיווח עצמי. המדד הצבת והשגת מטרות נמדד באמצעות שאלון בן שני פריטים שנבנה ע"י החוקרים בהתבסס על עקרונות מעבודות קודמות ( & Kiresuk Cardillo, 1994.) Sherman, 1968; Kiresuk, Smith & איכות החיים של המשתתפים נמדדה באמצעות שמונה פריטים בתחומים שונים, שנלקחו מהשאלון Manchester Short Assessment of al., 1999.)Quality of Life scale (MANSA. Priebe et גם המדד יחסים בינאישיים הוערך באמצעות שבעה פריטים שנלקחו מאותו שאלון )1999 al.,.)mansa. Priebe et המשתתפים העריכו גם את המידה בה המציאות בתחומים מסוימים בחיים תואמת את בחירותיהם ורצונותיהם, כלומר העריכו צרכים שלא מולאו, באמצעות שבעה פריטים שנבנו על ידי החוקרים בהתבסס על הספרות המקצועית )לדוגמה: al., 2009.)Wiersma et המסוגלות העצמית של המשתתפים הוערכה באמצעות שאלון בן 52 פריטים שנבנה על ידי צוות המחקר בהתבסס על הספרות המקצועית )לדוגמה: Mancini, Chen, Gully, & Eden, 2001; McCann Clark & Lu, 2008; 2007(. חומרת הסימפטומים של המשתתפים הוערכה באמצעות השאלון Colorado Symptom al., 1994 )Index (CSI; Shern et, שאלון לדיווח עצמי בן 54 פריטים. השאלונים אותם מילאו אנשי הצוות בשירות שימשו להערכת רמת התפקוד של המשתתפים באמצעות שני שאלונים: השאלון Cooley, Role Functioning Scale (RFS; Goodman, Sewell, (1993 Leavitt, & העריך יצרנות בעבודה; טיפוח עצמי; התנהגות חברתית; ועניין חברתי. השאלון Multnomah Community Ability Scale [MCAS] (Barker, Barron, McFarland & Bigelow, (1994 העריך בריאות גופנית; ניהול כספים; וקבלה של מחלת הנפש. ממצאים: נמצאה השפעה כללית חיובית של השימוש בשירות על מדדי התוצאה העיקריים, עפ"י המשתתפים והצוות כאחד. המשתתפים הראו שיפור בתחושת המסוגלות העצמית, באיכות חיים )בפרט השתפרה שביעות הרצון שלהם בתחומי התעסוקה, פנאי ובריאות פיזית(, ובתפקוד. כמו כן, המשתתפים בקבוצת המחקר הציבו לעצמם יותר מטרות בשנה בהשוואה לקבוצת הביקורת. לגבי כל מטרה, המשתתפים נשאלו האם היא הושגה במלואה, בחלקה, או לא הושגה. במדד זה, קבוצת